"בריאות הגבר" הוא תחום המורכב מ 3 היבטים:

1. מגוון של בעיות שליטה על סוגרים (קדמי ואחורי).
2. בעיות בתפקוד המיני.
3. כאב אקוטי או כרוני באגן.

אי נקיטת שתן במאמץ / stress incontinence, דחיפות (URGE) ותכיפות (FREQUENCY)

או בשמה האחר דליפת שתן. התופעה נפוצה בעיקר לאחר ניתוחי פרוסטטה בשיעור של עד כ 10% מהמנותחים (נפוץ יותר בכריתה מלאה), אך גם לאחר שימוש בחיתול ו/או קטטר בשל אשפוז על רקע אורתופדי/נוירולוגי/כירורגי.

הדליפה תופיע בעיקר כאשר ישנה עלייה בלחץ התוך בטני (שיעול, צחוק, עיטוש, הרמת משאות ומעברים כמו קימה לעמידה).

הסוגר הלא רצוני נפגע בניתוח וכל הלחץ כעת מוטל על הסוגר הרצוני החלש.

התופעה יכולה להתבטא בקושי בהתאפקות בעת צורך להתרוקן, התרוקנויות מרובות, התרוקנויות חלקיות, בריחת שתן ועוד.

טיפולים:

1. תרופתי. תרופות המדכאות כיווץ של השלפוחית (אנטי כולינרגיות), תרופות המפחיתות את כמות השתן המצטבר בשלפוחית ע"י הפרשה מוגברת של הורמון ADH)), תרופות ממשפחת SNRI's שמעלות טונוס בסוגר הרצוני (EUS) וכך מונעות דליפה באופן "טכני", תרופות ממשפחת חוסמי אלפא המקטינות את נפח בלוטת הערמונית ומפחיתות את כיווציה.

*** לכל התרופות תופעות לוואי החל מכאבי ראש, בחילות, הקאות, הפרעות בתפקוד מיני ועוד.

2. התנהגותי. ניהול "יומן השתנה" ו/או "יומן שתייה" לצורך הבנה יסודית של הרגלי ההכנסה וההוצאה של נוזלים במהלך 3 ימים רצופים. (כמות ותדירות השתנה, כמות השתיה ובתוכה כמות הקפאין, צבע השתן).
3. פיזיותרפיה לרצפת אגן. כאשר ישנה פגיעה בסוגר הלא רצוני, על הסוגר הרצוני לקחת את מלא התפקוד במניעת דליפות – ע"י תרגול חיזוק ובכללה שיפור סיבולת שרירית ותרגול תחת מאמץ וכך למנוע דליפות.

בגברים, התרגול נעשה דרך פי הטבעת (אנוס) על מנת להגיע לכיווץ היעיל ביותר של הסוגר  הרצוני של דרכי השתן.

לאחר תרגול, המטופל יודרך לתרגול עצמי ויהיה תחת מעקב.

עצירות כרונית

נפוצה בקרב כ 15% מהאוכלוסיה.  – ע"פ הגדרה צריכה לכלול 2 או יותר מהסימפטומים הבאים:

• פחות מ 3 "יציאות" בשבוע.
• מאמץ (לפחות 1/4 מהזמן).
• גושי צואה קשים (לפחות 1/4 מהזמן).
• תחושה של אי התרוקנות מלאה (לפחות 1/4 מהזמן).
• תחושה של חסימה באנוס (לפחות 1/4 מהזמן).
• שימוש ידני להוצאה של הצואה (לפחות 1/4 מהזמן).

טיפולים:

1. תרופתיים שמרככים ומגדילים את נפח הצואה, או, משלשלים.
2. התנהגותיים כמו שינוי תזונתי או שינוי בהרגלי הישיבה בשירותים.
3. פיזיותרפיה – תרגול של הרפיית הסוגר האנורקטלי ושליטה עליו. תרגול משולב עם הורדת/ העלאת לחץ תוך בטני.

בעיות בתפקוד מיני

ישנו קשר הדוק בין רצפת האגן הגברית לבעיות בתפקוד המיני כגון: זקפה ו/או אורגזמה חלשים/לא מספקים.

תרגול שליטה שרירית וחיזוק של שרירי הפין ( Bulbospongios and Ischiocavernosus) הראו שיפור ניכר ב"קשיחות" של הפין בזמן חדירה. שיפור במשך זמן הזקפה. שיפור בתחושת האורגזמה. שיפור הארכת הזמן עד לשפיכה – כשאר הבעיה היא שפיכה מוקדמת.

CPPS – תסמונת הכאב הכרוני באגן.

זוהי תסמונת כאב המאופיינת בכאבים באיזור האגן, הבטן, הסוגרים והשופכה שאינה דלקתית. מאופיינת בכאב חסימתי או "מרגיז" (irritative).

קשורה בבעיות תפקוד מיני ולעיתים מופיעה בזמן השפיכה או לאחריה.

לרוב, נמצא חוסר איזון שרירי של שרירי רצפת האגן כמו טונוס גבוהה (בעיקר) או רפה, קיצור של השרירים המסובבים חיצונית את הירך וקיצור שריר ה LEVATOR ANI שייתבטאו ברגישות גבוהה ומשם לפגיעה בתפקוד הסוגרים.

פיזיותרפיה – תרגול שרירי, עיסוי, מתיחות ו"חינוך" לכיווצים והרפיות מסונכרנות מביאות להפחתה משמעותית של השרירים "הכאובים" וכך מפחיתים את הכאב. לדוג', תרגול הרפיית ה PUBORECTALIS והספינקטר האנאלי החיצוני תוך הורדת הסרעפת והעלאת הלחץ התוך בטני כאשר רוצים לרוקן צואה מהמעיים. כך ההתרוקנות היא מהירה, יעילה וללא מאמץ.