אז מהו באמת תפקידו של הפיזיותרפיסט?

אז מהו באמת תפקידו של הפיזיותרפיסט?

אז בטח כואב לכם משהו ואמרו לכם לא פעם פשוט ללכת לפיזיותרפיסט,

הגעתם וראיתם שהוא עושה עיסוי אבל פיזיותרפיסט אחר לא, אחד נותן תרגילים והשני לא,

אז מה נכון באמת?

מה אנחנו באמת עושים?

אז קודם כל חשוב להבין שאנחנו כן מטפלים ונותנים מענה לבעיות שלד שריר: החל מגפיים עליונות ותחתונות, דרך כאבי גב, הפרעות ברצפת האגן, בעיות במפרק הלסת וגם…

הפרעות ממקור נוירולוגי: סחרחורות, הפרעות שיווי משקל , אחרי ניתוחים ואירועים מוחיים,

תפקיד חשוב נוסף הוא היכולת להרים “דגל אדום”, כלומר לדעת להפנות לגורמים אחרים במידה והנושא לא בתחום טיפולנו- היכולת לזהות דגל אדום ולהרים אותו בזמן דורש מיומנות לא קטנה, תשאול מעמיק, בדיקה קלינית, קריאה של בדיקות הדמיה והמון ניסיון,

ואם גילינו שאין “דגל אדום”?

אז בדיוק כמו במוסך, בקוסמטיקה , בתזונה ובהיי-טק, לכל פיזיותרפיסט יש גישה טיפולית וגם “ארגז כלים” באמצעותו הוא מטפל בבעיה מהרגע שהוא מבין את המקור שלה,

אחד האתגרים הגדולים הוא שימור תוצאות לטווח רחוק והגעה למצב שבו המטופל לא צריך להישאר מטופל כל חיו אלא מקבל בעצמו כלים מהפיזיותרפיסט שיאפשרו לו להמשיך בחייו (גם לצד כאב),

לחלקנו יש כלים גם מעולם האימון הגופני, הפילטיס, חדר הכושר ועוד.. אנחנו משתמשים בכלים האלה כדי לאפשר למטופלים שלנו להמשיך בחייהם ולנהל חיים מלאים לצד הכאב (לפעמים אפילו ללמוד איך הכאב מתנהג),

ואחרון .. (מבטיחה) הוא נושא המניעה ,עליו יש גם הכי הרבה ויכוחים ועליו הכי קשה למצוא הוכחות חותכות,

במניעה נכללת ארגונומיה (ארגון סביבת עבודה), הסברה וחינוך (הכנה ללידה, חידוד ושיפור טכניקה) ואימון גופני…

אז אם נחזור להתחלה- עיסוי? גם? תרגילים ? גם… רק כשכואב? לא בהכרח ,

והאם כל הפיזיותרפיסטים משתמשים באותן גישות טיפוליות?  ממש לא.. וזה הרווח הנקי של המטופלים שלנו..