קרוספיט ורצפת האגן

דמיינו לעצמכם חבורה של 30 אנשים (נשים וגברים) זורקים כדורים באוויר, מטפסים על חבלים ומגלגלים צמיגים…משוגעים? נכון?

נכנסים לאולם אחד גדול, בלי מזגן, בלי מזרונים מרופדים, הכל פשוט ו… מפחיד למי שלא מכיר.

נשמע לכם מוכר? כן, זה קרוספיט.

לפני כ-13 שנים השיטה מגיעה ארצה ועושה “עלייה”, שיטת ה-BOOT CAMP המבוססת על תנועות תפקודיות הלקוחות מחיי היומיום שלנו, בקבוצה אחת שנותנת את המוטיבציה לבוא ולהתאמן ובסרגל מאמצים עולה- סרגל מאמצים כזה שאנחנו יכולים גם להשתפר בו וגם לראות את השיפור בעצמנו.

אז איפה הבעיה? יש המון מיתוסים הקשורים לנשים וקרוספיט כמו “אל תרימי כבד- יצנח לך הרחם”, “זה לא בריא להרים כבד”,  “בחיים האמיתיים אנחנו לא מטפסים על חבלים” ועוד מיתוסים שיצא לי לשמוע במרוצת השנים,

מודה שגם בקרב הפיזיותרפסיטים יצא לקרוספיט שם לא טוב של ספורט המעודד פציעות שקשה לטפל בהן…

אחד האתגרים הגדולים של המאה הזו הם לגרום לאנשים להתחיל לעשות אבל זה החלק הקל- החלק הקשה הוא למצוא מה יגרום להם להתמיד- בקרוספיט יש הכל-

מוטיבציה קבוצתית- משפחתית, תרגילים שחוזרים על עצמם ומאפשרים לאדם לראות את השיפור הממשי (עלייה במשקלי העבודה, יותר מרחק ריצה, האימון נהיה קל יותר ועוד..)

אז מה הבעיה?

הבעיה היא תמיד עם ההיסחפות אחרי הקבוצה, עם ההסתכלות הצידה אל עבר אלה שעושים יותר ממך והרצון להגיע אליהם רק בקיצור דרך וללא עבודה קשה- שם גם מחכות בפינה הפציעות,

ומה עם רצפת האגן?

כשקשה לה או לא מתאים לה היא תגיד לכן! אם תתחילי להעמיס בהדרגה אז גם היא תוכל להסתגל לרמת מאמץ הולכת ועולה,

ומה בכל זאת הכללים? אם את מרגישה דולפת אז כנראה מה שאת עושה קשה מדי לרצפת האגן שלך , אתן דוגמא: אם את קופצת על קופסא גבוהה ואת דולפת- נסי לקפוץ על קופסא נמוכה, אם את קופצת בחבל 2 דקות ודולפת אז קיפצי דקה ותראי האם את עדיין דולפת.

אם את סובלת מכאבי אגן או צניחה בואי למפות את התרגילים הספציפיים שגורמים לך לתחושה של כאב או אי נוחות ונבצע את ההתאמות הנדרשות בתרגילים.

לסיכום- בואי להתחזק בקרוספיט- האימון הוא אימון הלקוח מהיום -יום שלך ומאפשר לך להתחזק ולשפר את כל מרכיבי הכושר הגופני- החל מקואורדינציה וכלה בכוח מתפרץ..

רוצה לדעת עוד על קרוספיט- פני לאחד הבוקסים באיזורך