, ,

שיקום רצפת האגן לנשים או למה אני דולפת?

שיקום רצפת האגן לנשים או למה אני דולפת?

 

דמייני שרק ילדת , שאת בהריון או שבדיוק נכנסת לגיל המעבר ,

או שחלית בקורונה והשתעלת במשך חודש,

פתאום התעטשת, קפצת או הרמת משהו ו… גילילת שאת דולפת שתן, 

באותו רגע את נלחצת ואת צודקת- מערכת השתן שלנו אמורה לאגור שתן וגם לאפשר לנו להתרוקן בסיטואציות בהן אנו חושבים שמתאים להתרוקן בהן,

ואולי עשיתי לעצמי נזק כשקפצתי?

את פותחת גוגל או פייסבוק ומגלה שאולי רצפת האגן שלך חלשה ואת פשוט צריכה לחזק אותה,

ואולי הדליפה לא נובעת מחולשה אלא מבעיה בקואורדינציה בין שרירים שונים ואולי בכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן- איך יודעים?

אחת הבעיות עם שרירי רצפת האגן היא שלא רואים אותם כמו יד ורגל, שהיא נחבאת אל העין וקשה לזהות אותה, קשה להיות בטוחה האם היא נמצאת בהרפיה או בכיווץ ובכלל- מה בכלל מתכווץ?

ישנם גם מצבים רפואיים שיכולים להביא לדליפה כמו לדוגמא דלקת בדרכי השתן או שינויים הורמונליים הנובעים מגיל המעבר או בעיה באיברים הסמוכים לשלפוחית השתן ( מערכת העיכול או המין).

בשלב ראשון ממליצה לך להתייעץ עם רופא (גניקולוג או אורוגניקולוג) שינחו אותך לגבי מקור הבעיה, במידה ולא זוהתה בעיה רפואית ברורה את מוזמנת לקבוע תור אצלנו-

אנחנו פיזיותרפיסטיות רצפת האגן בודקות וגינלית על מנת לראות באופן הטוב ביותר את השרירים שמקיפים את החלק התחתון של האגן וגם את השרירים הסמוכים- אנחנו בודקות את רצפת האגן בדומה לשרירים אחרים אותם אנו בודקות- כוח, תחשוה, קואורדינציה, תונוס שריר ועוד…

פני אלינו- 054-4445576

 

,

עצירות כרונית אניסמוס

דיסנרגיה ואניסמוס של רצפת אגן

מערכת רצפת האגן בגברים כוללת קומפלקס של שרירים, רצועות, עצבים וכלי דם.

רצפת האגן היא "הקיר" התחתון של הבטן. מתחילה מאחור סביב הישבן דרך המפשעה ועד הפין.

רצפת האגן בגברים

שרירי רצפת האגן משמשים כסוגרים רצוניים של השתן והצואה, זאת אומרת, סוגרים שאנו שולטים בהם כמו למשל כאשר מתאפקים כשיש גזים בבטן שמאיימים לצאת בדיוק כאשר אנו בארוחה משפחתית…

נוסף אליהם ישנם גם סוגרים לא רצוניים. במערכת השתן הסוגר נמצא בצוואר השלפוחית (בקצה התחתון בדיוק ביציאה אל השופכה), ובמערכת הצאייה בקצה המרוחק ממש לפני פי הטבעת (הם בנויים כמין שתי טבעות צמודות, אחת חיצונית ואחת פנימית).

במצב מנוחה ישנו לחץ בסיס של הסוגרים על מנת שלא נטפטף שתן או צואה. 

כיצד מודדים את הכח של שרירים אלו ואת תקינותם?

מנומטריה זו בדיקה מאוד נפוצה לבדיקת לחצים ברקטום. בבדיקה, קטטר בלון מוכנס דרך פי הטבעת לרקטום ומנפחים אותו לאט. תוך כדי, נמדדים לחצים של הסוגרים בזמן מנוחה, בזמן כיווץ של הסוגרים ובזמן דחיפה/שחרור לדמות התרוקנות.

כאן בתמונה ניתן לראות לחץ בסיסי של הסוגרים בצבע צהוב:

עצירות כרונית - אניסמוס

כאשר המטופל מתבקש לבצע כיווץ רצוני של רצפת אגן כמו בעצירת שתן (התאפקות) נראה את הלחץ בבדיקה עולה והצבע משתנה מצהוב ל סגול:

הסבר על עצירות כרונית

התרוקנות צואה תקינה מתרחשת כאשר מספיק צואה נאגרת ברקטום- הרקטום הוא מין "שק" שרירי שמסוגל להתרחב. כאשר ישנה כמות של כ 60 סמ"ק צואה בממוצע, חיישנים על גבי הרקטום מאותתים למח שזה הזמן להתרוקן.

במצב תקין, מתיישבים באסלה, הסוגר הלא רצוני והסוגר הרצוני נפתחים/משתחררים, הרקטום מתכווץ יחד עם עזרה קטנה של לחץ מהבטן והצואה יוצאת. זו התרוקנות אידיאלית.

אחד המצבים הפתולוגיים של התהליך נקרא אניסמוס או דיסנרגיה של רצפת אגן.

במצב זה, כאשר הרקטום "מאותת" למח שכעת יש צורך להתרוקן, הרקטום מתכווץ כדי לדחוף את הצואה החוצה, אולם, במקום שהסוגרים ייפתחו כתגובה לעלייה של הלחץ – הם נסגרים. זו דיסנרגיה של רצפת אגן.

ניתן לראות בתמונה הבאה, נצפה שבזמן התרוקנות הלחץ בסוגר יהיה צהוב לכיוון ירוק/כחול (ירידה), אולם, הוא עולה וזה מתבטא בצבע אדום:

עצירות כרונית

במצב החמור יותר, כאשר מתרחשת החסימה הזו, הבטן מפעילה לחץ גדול יותר כדי לעזור לרקטום להתרוקן, הסוגרים מרגישים עליה נוספת בלחץ שמופעל עליהם – ומתכווצים עוד יותר!!  – מצב זה כבר נקרא אניסמוס.

התופעה הנ"ל בדרך כלל מלווה בכאבים כרוניים ובאי נוחות גדולה בעיקר בזמן ישיבה ממושכת.

התסמונת מאופיינת בקרב המאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז  IBS וגברים בגיל השלישי.

 

מה ניתן לעשות:

תזונה – מומלץ לשמור על תזונה המאפשרת התרוקנות קלה ככל הניתן, יש להקפיד על שתייה מרובה ומספקת שמאפשרת ריכוך של הצואה.

מאכלים קלים לעיכול עם סיבים שמקלים על העיכול.

הפחתה של פחמימות מורכבות.

לעיתים, יש צורך בהוספה של משלשלים כגון נורמלקס וכו' שמקלים על היציאות.

פעילות גופנית – חשובה מאוד לגוף לשיפור חילוף החומרים, היא עוזרת בפריסטלטיקה (תנועה של המעיים) שעוזרת בדחיפת האוכל ועיכולו. הליכה היא פעילות מומלצת מאוד לסובלים מהתופעה.

פיזיותרפיה לרצפת אגן – טיפולי פיזיותרפיה הוכחו יעילים מאוד בשיפור התסמינים הנ"ל.

בטיפול, המטופל לומד כיצד לשחרר את הסוגר בזמן עלייה של מאמץ בבטן.

בטיפול נעזרים במכשיר ביופידבק באמצעותו ניתן ללמד את המטופל כיצד יש לסנכרן בין הסוגרים לעליה/ ירידה בלחץ וכך ללמוד כיצד לשחרר/להרפות את שרירי רצפת האגן.

אלקטרודה קטנה ומשדרת מדידת לחצים מפי הטבעת אל מסך. המטופל מתרגל שחרור וכיווץ ורואה את ההתקדמות שלו במסך. כך ניתן לתרגל במנחים שונים ובעומסים עולים ולקדם את המטופל. הטיפול אינו כואב ויעילותו רבה מאוד והוכחה במחקרים רבים.

כאן בתמונה ניתן לראות כיצד מטופל הסובל מעצירות תפקודית מתרגל הפחתה של הלחץ בסוגר הרקטום (צבע אדום) לעומת הלחץ הבסיסי (בצבע ורוד) על מנת להתרוקן בכמה שפחות מאמץ:

 

לקריאה נוספת:

Kuijpers, H.C., Bleijenberg, G. The spastic pelvic floor syndrome. Dis Colon Rectum 28, 669–672 (1985)

Mulak, A., Paradowski, L. Anorectal function and dyssynergic defecation in different subgroups of patients with irritable bowel syndrome. Int J Colorectal Dis 25, 1011–1016 (2010)

Pierre Paré, Ronald Bridges, , "Recommendations on Chronic Constipation (Including Constipation Associated with Irritable Bowel Syndrome) Treatment", Canadian Journal of Gastroenterology and Hepatology, vol. 21, Article ID 848706, 20 pages, 2007. 

 

,

רצפת האגן, ריצה, רכיבה על אופניים ומה שביניהם

מי שמכיר אותי יודע שאני לא נלהבת להמליץ לאנשים לעשות ספורט שהם לא אוהבים או לא מתחברים אליו- הסיכוי שאדם יתמיד במשהו שהוא לא אוהב הוא קטן ביותר בטווח הרחוק.

אז למה שחובבת ריצה מושבעת תבחר ברכיבה על אופניים?

למה שחובבת משקולות והנפות תבחר לרוץ?

למה שחובב שחייה יגיע לאולם קרוספיט?

אז התשובה היא שזה משרת תקופה מסוימת או צורך מסוים (אני אסביר אז לא לדאוג).

בוא ניקח מצב של הריונית שמתאמנת כרגיל בריצה ובחדר הכושר, בשבוע 29 היא מרגישה כובד נרתיקי ויש לה אי נוחות משמעותית ברצפת האגן שלה (או שהיא דולפת), מיד היא עוברת להליכה אבל אחרי שבועיים זה גם מכביד עליה- מה כדאי לה לעשות?

כאילוץ היא מגיעה לאימון ספינינג בחדר הכושר (מה שחשבה שלעולם לא תעשה) ופתאום היא מרגישה עם זה בטוב- האגן סימטרי, יש תמיכה של הכסא לרצפת האגן ואין כובד נרתיקי ואז- היא מצליחה אפילו לשמור את עצימות האימון.

עוד דוגמא היא המצב בו שחיין מרגיש שקשה לו לשבת על הרצפה עם הילדים , שקשה לו להרים אותם כמו שפעם והוא מחליט לבוא להתאמן בקרוספיט- לשפר טווחי תנועה ולהתחזק כנגד משקלים הולכים ועולים.

אז ספורט אחד בעצם יכול לשרת אותנו בתקופה שבה הספורט המועדף עלינו לפעמים לא יכול לשרת אותנו…הרבה נשים שואלות אותי מה יש להן לעשות כל עוד הן דולפות- איך ירוצו? איך יקפצו בחבל?

אז יש עוד דרכים להעלות את הדופק עד שרצפת האגן תתחזק- בזמן שהיא מתחזקת יש לכן זמן להיפתח ולהכיר סוגי ספורט אחרים שיכולים לשרת אותכן בינתיים עד שנפתרת הבעיה.

 

רוצות להתאים לעצמכן סוג ספורט שישרת אותכן?

צרו קשר: https://rotem-soll.co.il

, ,

קרוספיט ורצפת האגן

דמיינו לעצמכם חבורה של 30 אנשים (נשים וגברים) זורקים כדורים באוויר, מטפסים על חבלים ומגלגלים צמיגים…משוגעים? נכון?

נכנסים לאולם אחד גדול, בלי מזגן, בלי מזרונים מרופדים, הכל פשוט ו… מפחיד למי שלא מכיר.

נשמע לכם מוכר? כן, זה קרוספיט.

לפני כ-13 שנים השיטה מגיעה ארצה ועושה "עלייה", שיטת ה-BOOT CAMP המבוססת על תנועות תפקודיות הלקוחות מחיי היומיום שלנו, בקבוצה אחת שנותנת את המוטיבציה לבוא ולהתאמן ובסרגל מאמצים עולה- סרגל מאמצים כזה שאנחנו יכולים גם להשתפר בו וגם לראות את השיפור בעצמנו.

אז איפה הבעיה? יש המון מיתוסים הקשורים לנשים וקרוספיט כמו "אל תרימי כבד- יצנח לך הרחם", "זה לא בריא להרים כבד",  "בחיים האמיתיים אנחנו לא מטפסים על חבלים" ועוד מיתוסים שיצא לי לשמוע במרוצת השנים,

מודה שגם בקרב הפיזיותרפסיטים יצא לקרוספיט שם לא טוב של ספורט המעודד פציעות שקשה לטפל בהן…

אחד האתגרים הגדולים של המאה הזו הם לגרום לאנשים להתחיל לעשות אבל זה החלק הקל- החלק הקשה הוא למצוא מה יגרום להם להתמיד- בקרוספיט יש הכל-

מוטיבציה קבוצתית- משפחתית, תרגילים שחוזרים על עצמם ומאפשרים לאדם לראות את השיפור הממשי (עלייה במשקלי העבודה, יותר מרחק ריצה, האימון נהיה קל יותר ועוד..)

אז מה הבעיה?

הבעיה היא תמיד עם ההיסחפות אחרי הקבוצה, עם ההסתכלות הצידה אל עבר אלה שעושים יותר ממך והרצון להגיע אליהם רק בקיצור דרך וללא עבודה קשה- שם גם מחכות בפינה הפציעות,

ומה עם רצפת האגן?

כשקשה לה או לא מתאים לה היא תגיד לכן! אם תתחילי להעמיס בהדרגה אז גם היא תוכל להסתגל לרמת מאמץ הולכת ועולה,

ומה בכל זאת הכללים? אם את מרגישה דולפת אז כנראה מה שאת עושה קשה מדי לרצפת האגן שלך , אתן דוגמא: אם את קופצת על קופסא גבוהה ואת דולפת- נסי לקפוץ על קופסא נמוכה, אם את קופצת בחבל 2 דקות ודולפת אז קיפצי דקה ותראי האם את עדיין דולפת.

אם את סובלת מכאבי אגן או צניחה בואי למפות את התרגילים הספציפיים שגורמים לך לתחושה של כאב או אי נוחות ונבצע את ההתאמות הנדרשות בתרגילים.

 

לסיכום- בואי להתחזק בקרוספיט- האימון הוא אימון הלקוח מהיום -יום שלך ומאפשר לך להתחזק ולשפר את כל מרכיבי הכושר הגופני- החל מקואורדינציה וכלה בכוח מתפרץ..

רוצה לדעת עוד על קרוספיט- פני לאחד הבוקסים באיזורך

 

,

טיפים לשמירה על רצפת האגן

טיפים לשמירה על רצפת האגן במעגל החיים הנשי

  1. וודאו שאתן מתרוקנות רק כשצריך ולא באופן סתמי במהלך היום, ודאו שההתרוקנות לא נעשית באמצעות לחץ תוך בטני אלא כפעולה של הרפיית הסוגרים ויציאת השתן או הצואה עם כוח הכובד.
  2. הקפידו על שתייה בכמות מספקת. הימנעות משתייה גורמת להשתנת יתר ולדלקות בדרכי השתן.
  3. במהלך פעילות גופנית- וודאו שאינכן מרגישות כובד נרתיקי או תחושה של קושי לשלוט בשתן או בצואה.
  4. נסו בתנוחות שונות במהלך היום, לנשום ברציפות ובנשיפה לנסות לסגור את הסוגרים ולהרימם למעלה.
  5. במהלך פעילות גופנית יש לוודא שסגירת הסוגרים מזוהה עם הנשיפה ולא עם השאיפה.
  6. יש להימנע מעצירת אוויר כשאנחנו מתאמצות.

 

מתי כדאי ללכת לטיפול ברצפת האגן?

  1. לאחר טראומה לרצפת האגן- לידה, ניתוח גניקולוגי, תקופה של טחורים או עצירות .
  2. כשמרגישים תכיפות מוגברת (באופן סובייקטיבי).
  3. כשמרגישים קושי להתאפק לשירותים כשיש שתן או צואה.
  4. כשיש דליפת שתן בפעילות גופנית, קפיצה, עיטוש, שיעול, הרמת הקול או מעברים מישיבה לעמידה.
  5. כשיש כאבים ביחסי מין שלא היו לפניכן.
  6. כשיש קושי עם הסוגר האחורי- פיסורה, עצירות , טחורים .

 

מתי כדאי לפנות לאורוגניקולוג?

  1. כשיש השתנה לילית.
  2. כשיש תחושה של כובד נרתיקי שלא זיהיתן קודם
  3. כשיש דימום שהמקור שלו לא ברור.
  4. כשיש כאבים ביחסי מין המלווים בצריבה חזקה